שוק חופשי הוא בסיס הכרחי לכלכלה מתפקדת היטב. בהתאם חוקק בשנת 1988 חוק ההגבלים העסקיים שתכליתו אפשור תחרות אמיתית בכל הענפים. ב-2019 עודכן החוק, וכמו כן שונה שמו – ל"חוק התחרות הכלכלית". על חשיבות הנושא תעיד גם העובדה שבישראל פועלת רשות תחרות, וכמו כן יש בית משפט ייעודי לנושאים אלה – בית הדין לתחרות, שנמצא בירושלים.
עבירה על החוק הנ"ל מוגדרת כ"הסדר כובל". אמנם נהוג לחשוב שרק תאגידי ענק מתנהלים בדרך לא חוקית זו, אולם החוק חל כמובן על כל מי שמנהל או מנהלת עסק, וגם בעלי ובעלות עסקים קטנים עלולים למצוא את עצמם מואשמים ביצירת הסדר כובל.
4 היסודות לקיומו של הסדר כובל
על-מנת שהסדר יוגדר ככובל, היסוד ההכרחי הראשון הוא באופן טבעי קיומו של הסדר, וכמו כן היותו הסדר בין בני אדם אשר מנהלים עסקים שונים. היסוד ההכרחי השני לקיומה על עבירה על חוק התחרות הכלכלית הוא הגבלה – כלומר שעל אחד מהצדדים להסדר, או יותר, מוטלת מגבלה כלשהי בעקבות ההסדר. היסוד השלישי הוא שאותה מגבלה שהוטלה עלולה למנוע תחרות או להפחית את רמת התחרות.
היסוד הרביעי הוא הנפשי, והכוונה היא למודעות למעשה ולנסיבות, ולכך שמדובר בהטלת הגבלה על התחרות החופשית. כשכל היסודות מתקיימים, חשוב במיוחד לפנות אל עורך דין צווארון לבן עם ניסיון ספציפי בתחום ההגבלים העסקיים.
השיקולים לעונש
במקרים שבהם רשות התחרות סבורה כי אכן מתקיימים כל היסודות לקיומו של הסדר כובל, ומוגש כתב אישום, עורך דין הגבלים עסקיים יפעל בשתי דרכים אפשריות: האחת, הטלת ספק בקיומם של היסודות הנ"ל, והשנייה, התייחסות לשיקולים שקבועים בחוק לגבי מידת החומרה של ההסדר הכובל וזאת על-מנת למזער את העונש למינימום האפשרי. השיקולים לענישה בגין יצירת הסדר כובל הם משך הזמן שבו ההסדר היה תקף, מידת הפגיעה בתחרות ובציבור, חלקו של המואשם ביצירת ההסדר, העבר שלו, הפעולות שביצע על-מנת להפסיק את ההסדר ולתקן את תוצאותיו, יכולתו הכלכלית וגם הנסיבות האישיות.
למשרד עו"ד מנשה-רון מומחיות בתחום ייחודי זה ובהתאם יכולת לסייע למי שחשוד או נאשם ביצירת הסדר כובל.
