על רקע סיפור התלמידות ששפכו חומר ניקוי על התלמידה בבית הספר בבאר שבע וסיפורי בריונות ושיימינג קשים אחרים המתרחשים מדי יום, חשוב שנתייחס לתופעה ונדע לשים את האצבע דווקא מהצד התוקף של המטבע על מנת למגר את התופעה ולפתור את הבעיה נקודתית.
בעבודתי במהלך השנים, רוב מקרי הבריונות בהם נתקלתי, רובם ככולם מגיעים ממקום של חוסר אונים מהצד שנלווה לצד התוקף. במקרים כאלה ניתן לראות ילדים אשר "נגררו" לסיטואציה שלא בהכרח היו מובילים אותה, אבל עצם היותם "חלק" של הצד התוקף ומרצונם לממש את הצורך ב"שייכות" – הם מגיעים לקונפליקט פנימי בין שני ערכים שהם משמעותיים עבורם ואחד מהם כנראה הם יצטרכו להפר (לצורך העניין – הערך "שייכות" מול הערך "כבוד")
לשם כך חשוב שנבין מהו מלכוד (Double Bind) לפי מתודת הNLP:
מלכוד (Double Bind) – הוא סוג מסוים של קונפליקט היוצר מצב של הפסד. ההישרדות שלנו מותנית בקשר תלותי בקבוצה. בשביל להיות שייכים לקבוצה אנחנו צריכים להוכיח את עצמנו (כמו שיכלנו לראות בסדרה 'משחק הדיונון') וכך מה שאדם חייב לעשות על מנת לשרוד/להיות בטוח/לשמור על היושרה וכו' ברמה אחת, מאיים על ההישרדות, בטחון ויושרה ברמה אחרת.

במערכת יחסים יש שני צדדים שחייבים להיות על מנת להתקיים – צד אחד הוא החזק והשני הוא החלש. החלש הינו תלוי בחזק בגורם שתלוי בהישרדות שלו (יחסי עובד-מעביד, הורה-ילד, מורה-תלמיד). בדיפולט שלנו תמיד נעתיק את מודל ההיקשרות הראשונית (אבא ואמא) וזה יהיה המודל איתו אנחנו ננהל את מערכות היחסים שלי. לכן במקרים מסוימים בהם הורים שמים לב שהילד שלהם לא מתקשר איתם – הסיבה הרציונאלית העומדת מאחורי זה נובעת מהרצון של הילד להפר את הערכים המולדים שההורים הקנו לו – וכך ההורים הופכים להיות חלק אינטגרלי מהמכשול והקונפליקט בין הערכים.
כאשר ילדים יוצאים מחוץ לגרעין המשפחתי שלהם, הם לוקחים מצד אחד את הערכים המוטמעים מהבית ומצד שני את הערכים שהם סופגים מבחוץ. באותו רגע הם יכולים לאבד את הערכים "הביתיים" שלהם כאשר יש ערך הישרדותי מבחוץ שיותר חשוב ואז נוצר קונפליקט בין ערכים (כבוד לעומת שייכות), וכך הם יכולים להגיע למצב שבו הם לוקחים חלק בבריונות ונגררים מצורך קיומי הישרדותי.

מאידך הילדים חשופים לרשתות החברתיות, שם הם מקבלים את התכנים (הלא מסוננים) שמושכים את תשומת ליבם – סרטונים ויראליים כמו פרנק'ס (דוגמת זריקת ביצים על חברים ומריחת הרצפה בשמן למראה החבר מחליק) שנראים להם כאקט משעשע שמגיע לתודעה עם מספר רב של צפיות יכול לעורר בהם את הרצון להעלות סרטונים דומים למטרת שעשוע וכמובן למטרת פופולריות, קרי העלאת הצפיות והעוקבים – במקרים כאלה הם יכולים להגיע למקום של חוסר מודעות סביבתית ולפגיעה עמוקה בילדים אחרים. לכן חשוב שאנחנו כהורים נדע מה הגורם המשפיע ונפעל בדרכים הנכונות:
א. עשר דקות של אין הורות – רובנו כהורים מתמקדים בלהיות הורים שאנחנו סוגרים את ילדינו בדעות שלנו, בהשקפות שלנו, בחרדות שלנו וכשהם גדלים הם עושים כמיטב יכולתם לא לשתף אותנו במה שהם עוברים. לכן נקדיש לעצמנו עשר דקות ביום שבהם אנחנו נציע לילדינו עשר דקות ביום שבו הם יוכלו לדבר איתנו על הכול רק שבזמן הזה אנחנו לא נתנהל כהורים אלא כחברים טובים, מה שאומר שאין לנו את האפשרות לבקר, לכעוס, להעניש על מה שהם יגידו.
ב. היכרות עם התכנים הוויראליים בניו-מדיה ושיח סביב זה – במציאות שבה אנו כהורים עסוקים בשגרת היום-יום ואין לנו את הזמן להשגיח על כל פרט שילדנו צופים בו, חשוב שנהיה מודעים לתכנים השונים שמספקות הרשתות החברתיות. ננהל שיחה מקרבת סביב ילדנו שבה נבקש מהם לשתף ממקום מסוקרן ולא מבקר מה התכנים שמעניינים אותם, כדי שנוכל להיכנס לעולמם הפנימי ומשם נדע איך לפעול. ברגע שנראה תכנים לא חינוכיים או פוגעניים שלדעתנו יוכלו להוביל לתופעות כמו בריונות ושיימינג – חשוב שניתן את הדעה שלנו בשיח מקרב ונעים לילדנו ("אני מבין את ההומור אבל חשוב שתדע שזה משהו ששני הצדדים חייבים לבוא בו להסכמה כדי שהצד השני לא יפגע ואף יפגע בשיימינג ברשת")
ג. קונפליקט בין ערכים – לאחר שדיברנו עם ילדנו, הבנו את השפה שלהם, הרצונות שלהם ואיך מתנהלים חיי החברה שלהם. חשוב שמפה נעשה סדר ונפתור להם את הבעיה נקודתית. על מנת שזה יגיע ממקום אובייקטיבי, אסור לנו לתת את הדעה האישית שלנו ולהביא את המפות האישיות שלנו, אלא להביא את הפתרון מהילד.
1) אנחנו נבקש מילדנו לשאול מה הקונפליקט שלו? מה גרם לו להרגיש בלבול או אי נעימות?
2) איזה טון זה נאמר? איך הוא הרגיש?
3) נציף את שני הערכים בדילמה שיש לילד שלנו ("שייכות" מול "כבוד")
4) נשאל אותו מה אם אעשה או לא אעשה זה יהיה נורא?
5) מכאן נבקש מילדנו לעשות פעולה אחרת שתסיח את דעתו (ניתוק/זום אאוט) וכשהוא יחזור ניתן לו את האפשרות לבדוק את זה שוב ממקום חדש.
ד. יצירת אמרות אישיות ("מה אני מרגיש") – ניתן לילדנו תבנית פשוטה כאשר כל פעם יש קונפליקט הוא סיטואציה בא אני מרגיש שמשהו לא נעים לי או מוציא אותי מאיזון – אפעל לפי התבנית הזאת
(משקף) "כשאני במצב כזה זה גורם לי להרגיש X" (או) "כשאתה אומר לי/ עושה X זה גורם לי להרגיש Y
(מקרב) "ואני אומר את זה כי…אתה חבר טוב/אני אוהב אותך/הקשר בינינו חשוב לי"
(פתרון) "לכן שים לב לזה להבא (או) להבא בבקשה אל תדבר איתי ככה"